לא טוב היות האדם לבדו

בני האדם הם יצורים זוגיים והם רוצים להיות יחד ולכן רוצים שידוכים, אם נרצה בזאת ואם לאו, גם מי מבינינו שאוהב את לבדו בין כה וכה,

מתמוגג לא מעט למישהו שישמור את סודותיו שיקל על צערו, שיצחק מבדיחותיו, שיקבל אותו כפי שהוא, שיאהב אותו על כל תכולתו, שיחבב את תחלואיו,

שיהיה שם ברגעים הכי גרועים, בעיצבונות הכי קשים, בבכי הגדול ביותר.

שישמח אותו כמו במעמד הר סיני, שישעשע אותו כקרנבל פרטי, שיצטער וישתתף ויחלוק ויבין ויאזין.

שיהיה חבר, נאמן ומסור ואמין, שיעטוף ויחבק, ושירגיש.

כולנו רוצים לקבל בתהליך שידוכים אדם שיהיה בקי בתורה של עצמנו. במצוות ובחוקים, במנהגים באיסורים בהלכות.

כולנו היינו רוצים מין רב פרטי שיצטט אותנו, ישנן את אהבותינו, תחביבנו, מאכלינו תווי פנינו.

כולנו חפצים באדם שיזהה את שעת השמחה והאושר, הבדידות הכאב, הצחוק השעשוע, ההומור ומצב הרוח המרומם.

כל זה הנכתב לעיל, הוא ההגדרה המילונית לזוגיות.

זוגיות היא אחת המשרות הקשות בעולם, אחרי 'אימא'{יסלחו לי האבות}.

זוגיות דורשת מאתנו לאהוב כל הזמן גם כשלא, להבין כשצריך ובייחוד כשלא, להיות שם בשביל גם כשאנו זקוקים להבנה, להתחשב, לכבד, להרגיש ולהתרגש.

להמציא את הקשר כל יום מחדש, לחדש את הזוגיות כל שעה, להתאהב כל רגע גם שאין ממש ממה.

זוגיות היא גחלת המשפחה היסודות של הבית, מסד הבית, עמודי התווך של הילדים, הגזע היציב בשעת המשברים, הנפילות, השמחות והריגושים.

למי שנסדק אמונם במוסד הזוגיות ותוהה אם נהרגה, נאמר לו בוודאות, כי הזוגיות לא נהרגה, היא רק מתה לתשומת לב.

היא כמו ולד בן יומו, שלעולם לא מתבגר, לעולם עם שיני החלב, והטיטולים, כזה שצריך להניק ולחתל, ולדאוג שישן טוב בלילה,

ואם לאו אז אפילו לקום, שיירדם לפניך.

לכל המעוניין, דרושים אנשים שעוד רוצים לאהוב.

אנשים שיודעים את ערכה של זוגיות,

אנשים שלא יניחו ידם,

עד שימצאו את זה שיברא להם,

זוגיות לתפארת העולם.

לכניסה מיידית.