חתונה – היכרויות או לא להיות

לאחר שתהליכי היכרויות רבים מגיעים למיצוי אהבה, ישנם זוגות רבים שמגיעים באיזה שהוא שלב יחד לשאלה האם להתחתן? או לפעמים למה בכלל צריך להתחתן?

התשובות לשאלות אלו הן מאוד סובייקטיביות ומשתנות בין אדם לאדם אך אולי אני אצליח לענות על כמה מהן.

ראשית כל צריך לדעת שחתונה אינה מהווה מילה נרדפת לבית סוהר וזוג שמחליט להתחתן אינו עושה זאת מטעמים של לחץ מכיוון המשפחה או כסף וכדומה (נקווה).

זוגות רבים שעברו מזמן פחדים, היכרויות ועליות שואלים את עצמם מדוע להתחתן? הרי אין מצב שנוכל לאהוב יותר? או שלהפך, אנשים אומרים לעצמם שהם אוהבים את האדם שנמצא איתם אבל לא בכזאת כמות שהם מוכנים לוותר על החופש האישי שלהם. התשובה לאנשים אלו היא שאחרי החתונה , האהבה שהייתה ביניכם עד היום משתנה והופכת לאהבה מסוג אחר, לדוגמא יכול להיות שיהיה לכם חבר טוב מאוד בן חמישים שיודע עליכם הכול ואין דבר שאתם מסתירים ממנו אבל בכל זאת זה לא אבא שלכם , יש משהו שונה בקשר. כך בחתונה. האהבה שהייתה קיימת עד עכשיו איננה דומה לאהבה שמגיעה לאחר החתונה ולכן אם אתם לא מרגישים מספיק אוהבים כדי להתחתן דעו שפשוט צריך לצפות למשהו אחר.

כל עוד מכירים את בן הזוג , את האופי שלו ואת האישיות ויודעים שהוא הולך להיות האבא של הילדים שלי , אין צורך לחכות שיהיו לך ניצוצות בעיניים ופרפרים בבטן כל פעם שאת חושבת עליו.

כבר שמעתי כמה זוגות שאמרו "כמה אהבנו ביום של החתונה…" טעות! היום של החתונה זה היום שבו הכי פחות אוהבים, משום שמשם האהבה והזוגיות רק הולכים ומתעצמים! היום של החתונה בהחלט שמח וייזכר לכל החיים, אך הוא צריך להוות בסיס לקשר ולא רק שאיפה למה שאנחנו רוצים להגיע.

לסיכום

חתונה אינה רק פרי נחלתם של הזוגות "המרחפים" אלא הריחוף מגיע רק לאחר החתונה. אין צורך לחכות להגיע למצב כזה על מנת להתחתן אלא מתחתנים כשאוהבים והאהבה האמיתית מגיעה רק אחרי זה וכשהיא מגיעה היא מגיעה בשיא העוצמה…